- שעמומיתא
- שַׁעֲמוּמִיתָא, שַׁעֲמִי׳f. (preced.) dullness, idiocy. Targ. Y. Deut. 28:20 Ar. (ed. ערבובא; h. text מהומה); v. שַׁעֲמָמוּתָא.Ned.81a scabs arising from neglected clothes מתיא לידי ש׳ lead to idiocy.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
